מנווה האקדמיה ללשון העברית, ירושלים

הצעה במסגרת תחרות פומבית לתכנון קריה ומוזאון לעברית בקריית הלאום בירושלים: 9000 מ"ר

הצעת תכנון זו זו מציבה את מבנה מוזיאון העברית כחוליה המקשרת בין אגפי ההדרכה, מכוני המחקר והשטחים המשותפים. כך בנוסף לחללי התצוגה מוצמדים למוזיאון האודיטוריום, הספריה והארכיון ובליבו שוכן אולם המליאה.

כניסת הולכי הרגל מבקרים ועובדים הינה בקומת קרקע עליונה במבואה הדרומית. משם עושים דרכם באי המוזיאון דרך הגשר ומבטים אל אולם המליאה ומשם אל חללי התצוגה במסלול מעגלי בשני מפלסים ומסיימים באזור הקפיטריה בקומת קרקע תחתונה ומשם אל חנות המוזיאון ויציאה. בקומת הקרקע התחתונה ממוקם האודיטוריום שיכל לפעול באופן עצמאי בשעות שאין פעילות במוזיאון או במכוני המחקר. המבואה בקומת הקרקע התחתונה מאפשרת יציאה אל אגף ההדרכה בשני מפלסים. כאשר בקומות הגשר ממוקמות יחידות המחקר והמזכירות האקדמית.

המבנה תוכנן כך שמעבר פתוח חוצה אותו כדי לאפשר תנועה של מבקרים ממוזאון הטבע המתוכנן ולהמשיך אל מוזיאון ארצות המקרא, ארכאולוגיה ומוזיאון ישראל. התכנון עם קווי הטופוגרפיה מאפשר שני מפלסי קומות קרקע וחצרות פנימיות הגבולות במדרון. במבנה ישנו עושר של חללים גבוהים כ 7 מ' גובה כגון המבואות, אזור הקפיטריה, חללי התצוגה לצד קומת טיפוסיות להדרכה ומשרדים בגובה של כ -4 מ' גובה. אלו מאפשרים מערכת של גשרים ומבטים אל החללים המשותפים במבנה.

לעיצוב האדריכלי קיים מקצב של הקורות שמשמשות כהצללות אנכיות  ומשלימים שפה עיצובית אחידה של מבנה לצד הטופוגרפיה. אגף המוזאון לצד רחוב רופין נמוך בחלקו מהרחוב ובשל הגג המשופע בנקודות מסוימות מגיע ל כ 4 מ' מעל פני הרחוב. המבנה מתפרק בחצרות פנימיות כדי לפרק את החזית בחצרות פנימיות. מבנה ההדרכות ומכוני המחקר מגיע ל 5 מפלסים מעל שדרת המוזאונים אך העמדה שלו היא בניצב לרחוב.